מעטפות סגורות

היום פגשתי את השכנה שלי ליד תיבות הדואר. אני מוציאה את הדואר שלי והיא את שלה. וככה התחלנו לדבר בינינו. לקראת סוף השיחה היא אומרת את המשפט הבא: "כמה מכתבים...עוד תוספת לערימה של המעטפות הסגורות...

אני חייבת להגיד משהו בנושא. צריך לפתוח את כל המעטפות שמגיעות אלינו בדואר. לפעמים זה יזרק ישר לפח ולפעמים נצטרך לעשות משהו בנדון. אם לא נפתח את המעטפות לעולם לא נדע מה לעשות איתם. בכל אופן לא נרצה לזרוק כי לא פתחנו אותם ("ואולי זה משהו חשוב..."). וכך ערימת המכתבים ממשיכה להיערם.

המכתב שלא פתחנו יכול להיות דוח חניה או חוב ארנונה או כל חוב אחר שאם לא נפתח את המכתב ונתעלם ממנו החוב יכול לגדול ולצבור ריביות ואנחנו אפילו לא נדע את זה. המכתב גם יכול להיות הודעה על תכנית חסכון שעומדת להסתיים וצריך לתת הוראה מה לעשות עם הכסף שנצבר. והוא יכול להיות גם התראה לפני ניתוק.

ההמלצה היא כל יום לפתוח את המכתבים שהגיעו בדואר ולמיין אותם לתיוק, לטיפול, למעקב או לזריקה. אם זה קשה מאוד אז פעם בשבוע. אם נותנים לערימה לגדול יותר קשה לפתוח את הכמות שנערמת ואז ממשיכים לדחות.

אז עכשיו שאנחנו בשוונג של סדר וניקיון לפסח כדאי לעשות סדר גם בערימה של המעטפות הסגורות. ולטפל במה שצריך.